חזרה לריצה לאחר לידה

חזרה לריצה לאחר לידה: כאשר עקרונות רפואת הספורט ובריאות האגן מתנגשים

ב-2019 התפרסמה בבלוג של ה-BJSM כתבה אשר הדגישה את שיקולי בריאות האגן לקראת חזרה לריצה לאחר לידה וקראה לשיקום לאחר לידה להתיישר עם מודלים של חזרה לספורט לאחר פציעות (Donnelly et al., 2019). במחקר הנוכחי החלטנו להיענות לקריאה למחקר ספציפי לנשים ורצינו לספק תובנות חדשות כיצד להעריך ולתמוך בנשים בסמוך ללידה על מנת להקל על מעורבותן בפעילות גופנית כמו ריצה לאחר הלידה.

מה עשינו ומצאנו?

עיצבנו סקר מקוון הבוחן גורמים שעשויים להשפיע על החזרה לריצה לאחר לידה (Moore et al., 2021). מספר רב של נשים (n = 881) השלימו את הסקר כאשר הזמן הממוצע שלהן לחזרה לריצה לאחר הלידה היה 12 שבועות, זמן אשר מתיישב עם ההנחיות הקליניות הנוכחיות (Donnelly et al., 2020). רוב הנשים חזרו לרוץ (74%), אולם חלק גדול (84%) סבלו מכאבי שרירים ושלד בזמן הריצה. כאב בגפיים התחתונות היה התלונה השכיחה ביותר, אך סביר להניח שממצא זה קשור לקבוצה זו של רצות. בדרך כלל, כאבי גב תחתון ואגן הן בעיות שכיחות לאחר הלידה, אך בעיות אלו דווחו בתדירות נמוכה יותר מאשר בעיות בגפיים התחתונות במחקר שלנו. זיהינו גם גורמים ניתנים לשינוי ובלתי ניתנים לשינוי שתרמו לחזרה לריצה לאחר הלידה ולדליפת שתן במאמץ הקשורה לריצה (איור 1).

גורמים מרכזיים לחזרה לריצה (איור 1 מ-Moore et al., 2021):

• פחד נמוך יותר מתנועה
• ריצה במהלך ההיריון
• נפחי ריצה שבועיים גבוהים יותר לפני ההיריון
• העדר תחושת כבדות בנרתיק

גורמי מפתח לחוויות של דליפת שתן הקשורה לריצה (איור 3 מ- Moore et al., 2021):

• חזרה לריצה
• לידה נרתיקית
• דליפת שתן הקשורה לריצה לפני ובמהלך ההיריון.

מהן ההשלכות הקליניות?

לראשונה, החזרה לריצה לאחר הלידה נבחנה תחת מודל של הימנעות מפחדים. זיהינו שחשש נמוך מתנועה מגדיל את הסיכויים לחזור לריצה, בדומה להשפעתו על החזרה לספורט לאחר שחזור רצועה צולבת קדמית. לכן, על הרופאים לשקול את ההתאוששות לאחר לידה וחזרה הדרגתית לריצה עם נימוקים קליניים דומים לאלה המשמשים כיום בחזרה לספורט לאחר פציעות. בפרט, במידת הצורך יש להתייחס לפחד מתנועה.

חשוב לציין כי יש לתמוך בנשים ולהעצים אותן להמשיך לרוץ במהלך ההיריון כאשר בטוח לרוץ. ריצה לא רק מציעה תועלות בריאותיות חשובות במהלך ההיריון, אלא גם מגדילה את הסיכויים לחזור לריצה לאחר הלידה, ומאפשרת לנשים להמשיך באורח חיים פעיל לתוך האימהות.

דליפת שתן בזמן הריצה התרחשה בשליש מהקבוצה שלנו, אך לא מנעה מהנשים לרוץ. עלינו להפריך את המיתוס כי בריחת שתן לאחר הלידה תקינה; בריחת שתן אולי נפוצה, אבל זה לא משהו שנשים צריכות לחיות איתו. ללא קשר להאם נשים חזרו לרוץ לאחר הלידה, על הרופאים לבדוק את הסימפטומים לתפקוד לקוי של רצפת האגן כגון כבדות בנרתיק או דליפת שתן. אם קיימים סימפטומים, הדבר עשוי להצביע על כך שרצפת האגן אינה עומדת בעומס ובאימפקט הגבוה. בדומה להערכת הסבילות לעומס ברפואת ספורט (Gabbett, 2019), נשים סימפטומטיות עשויות להזדקק להפחתת עומס הפעילות הגופנית ולהתאמה של הפעילות עד שצרכי הכוח וההסתגלות יקבלו מענה.

מסרים עיקריים: כיצד לתמוך בחזרה לריצה לאחר הלידה?

בהתאם לשיקום רפואת הספורט, השירותים הניתנים בסמוך ללידה צריכים להיות פרואקטיביים ולא תגובתיים. בואו נפסיק להניח שלידה היא תהליך טבעי הדורש רק החלמה טבעית. נשים חוות שינויים פיזיים ופסיכולוגיים משמעותיים במהלך ההיריון והלידה. עקרונות השיקום מעודדים אותנו לייעל את ההתאוששות בכל מצב בו התפקוד והרווחה נפגעים. אם ספורטאים חווים טראומה, צרכי השיקום מוערכים על מנת לייעל את החלמתם. בואו נכבד נשים עם אותם ערכים, עקרונות וסטנדרטים של טיפול ונבטיח כי שירותים שוויוניים יהיו זמינים לכל האוכלוסיות.

בהתבסס על ממצאינו אנו ממליצים על התמיכה הבאה בנשים טרום לידה:

• עידוד המשך פעילות הריצה במהלך ההיריון (כאשר בטוח)
• ההערכת הפחד מתנועה לאחר לידה
• סקירה לתפקוד לקוי של רצפת האגן (למשל, כבדות בנרתיק ודליפת שתן)
• הפרכת המיתוס כי דליפת שתן היא תופעה נורמלית 
• שיקלו כאבים הקשורים לפעילות גופנית

נכתב על ידי איזבל ס. מור, מייגן ל. ג'יימס, אלכס ג'ונס וגריין מ. דונלי בשם כל החוקרים השותפים.

תרגום: תומר גמינדר, ספורט למחשבה